אינדי בגליל

"אינדי" הוא כינוי לעשייה קולנועית עצמאית, מכורח או מבחירה. יוצרי אינדי פועלים ללא תמיכה מצד אחד, אך גם ללא תכתיב ציבורי או מסחרי מצד שני. התוצאה לפעמים נפלאה, לפעמים מחרידה.
אינדי בגליל הוא החגיגה של יוצרי הקולנוע העצמאים לסוגיהם השונים, כאלו שעשו זאת בעצמם, כאלו שהנסיבות, הבחירה או האילוץ הביאו אותם ליצור עצמאית.
אינדי בגליל הוא לא חגיגת ליקוק הפצעים של בעלי חוב ולא אירוע סגירת חשבונות של נעלבים ומקופחים. העניין הכלכלי, של תמיכה או חוסר תמיכה בעשיית הסרט, הוא רק אחת מהאינדיקציות. העניין המרכזי הוא שהיצירה נמצאת מחוץ לזרם המרכזי, הן מבחינת התוכן ובעיקר מבחינת היוצרת או היוצר.
אינדי בגליל מחבק באהבה את כל מי שנדחה על ידי הזרם המרכזי והוכרז בלתי ראוי אמנותית. כולנו מודעים לקיומה של צנזורה בלתי מודעת, שקולנוענים כופים על עצמם כאשר הם יוצרים סרט המיועד מראש לקהל רחב. יוצרי האינדי הם, בין השאר, אנשים שלא מפעילים צנזורה כזאת.
אינדי בגליל הוא אירוע ללא לקטורים. מסגרת כמותית של סרטים תיקבע מראש וכל הקודם זוכה, פרט לכמות קטנה של סרטים, המוזמנים על ידי הנהלת הפסטיבל.
פסטיבל ללא סלקציה? – רעיון מהפכני, שנשמע אפילו מרתיע אולי בתחילה, אבל עם קסם מסויים והשתלבות בקו האידאולוגי של האירוע, שהרי כבר נאמר שיוצרים לא פעם "נדחפים" בעל-כורחם אל העצמאות, פשוט בגלל שלא נשאו חן בעיני וועדה כלשהי. לפיכך, סינון על פי דירוג איכות מדומה תהיה גול עצמי לכוונת הפסטיבל והכרה בכוחם של "מוסמכים" למיניהם לקבוע מה ראוי ומה לא.
הקרנות הסרטים ייערכו באופן פתוח והצופים יוכלו לעבור מזירת הקרנה אחת לאחרת, כמו ב"זיפזופ" ערוצים. כאן מצביעים ברגליים. יוצרי הסרטים יעברו ממקום למקום וינסו לשכנע את האורחים לבוא ולצפות בסרט שלהם. כמעט הכל מותר: החל מחלוקת עלונים והסתובבות עם שלטי גב-בטן ועד עריכת מיצגי רחוב תעמולתיים. המטרה היא ליצור אווירת קרנבל פתוח וחופשי. 

אינדי בגליל הוא אירוע קולנועי. לכאורה עוד פסטיבל סרטים, אבל למעשה, שום דבר לא מתנהל בו ממש כמו בפסטיבלים מהסוג המוכר.
ושוב, לא על מנת להרגיז, אלא כדי לתת מקום של כבוד לאלטרנטיבה.
תחום המוסיקה יודע לקיים זה לצד זה את המוסיקה הפופולרית, הקאנונית והאלטרנטיבית – הגיע הזמן שגם הקולנוע יעשה זאת.















Designed by Egozi
Powered by New-Line